חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פרשנות סעיף 181ג לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

במסגרת זו נקבע בסעיף 15(ה) כדלקמן: "תחולתו של סעיף 13 [הסעיף המתקן את סעיף 56 לחוק העקרי – א.ג.] לגבי סכומי מס שיוחזרו כאמור בסעיף 56 לחוק העקרי, החל ביום ט"ז בתשרי התשמ"ו (1 באוקטובר 1985), ובילבד שסכומים שיש להחזירם כאמור בשל סכום ששולם לפני המועד האמור והם מוחזרים לאחר המועד האמור, יוחזרו בתוספת ריבית מיום תשלום סכום היתר עד המועד האמור, בשיעורים שחלו בתקופה האמורה מכוח סעיף 56 לחוק העקרי לפני תקונו בחוק זה, ובתוספת הפרישי הצמדה וריבית בעד התקופה שלאחר היום האמור". קביעה זו של המחוקק מכריעה במחלוקת מושא הליך זה. לפיה, החזרים הנוגעים לסכומי מס רכוש ששולמו טרם 1.10.85 יושבו בצרוף הריבית שנקבעה מעת לעת בסעיף 56 בנוסחיו טרם תיקון 18, והפרשי הצמדה יתוספו להם רק בנוגע לתקופה שלאחר המועד האמור.
כך, בעיניין גרנות הנזכר לעיל נדון סעיף 181ג לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן "פקודת מס הכנסה") שבנוסחו בעת הרלבנטית לא כלל הוראת שערוך, ובית המשפט העליון הסיקה בדרך פרשנית.
...
הכרעה על רקע כל אלה, אני קובע כי על הנתבעת להשיב לתובע את סכום המס ששילם בערך נומינלי (כמובא לעיל בפיסקה 1 לפסק הדין), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בסעיף 1 לחוק מס רכוש בנוגע לתקופה שמיום 1.10.1985 ועד לתשלום בפועל, וכן בצירוף הפרשי ריבית בנוגע לתקופה שקדמה ליום 1.10.1985 וזאת לפי שיעורי הריבית שנקבעו בסעיף 56 לחוק מס רכוש בנוסחיו שקדמו לתיקון 18, בנוגע לתקופות הרלבנטיות.
אני ער לעתירת התובע, שהוצגה בסיכומיו, כי בפסק הדין ייקבע סכום ולא אופן החישוב, אך זו הועלתה בשיהוי ניכר ודינה להידחות.
ובנוסף, מקביעת בית המשפט המחוזי בהליך הערעור, כי הוצאות הליך הערעור יישקלו בידי ערכאה זו. על רקע כל אלה אני קובע, כי הנתבעת תישא בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורכי דינו כולל מע"מ בסכום של 10,000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2007 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4030/03 - י' בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' עדיאל המערערת: מפעלי גרנות - אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ נ ג ד המשיב: מס הכנסה - פקיד שומה למפעלים גדולים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 11.3.03 בעמ"ה 1066/99 שניתן על-ידי כבוד השופטת ב' אופיר-תום בשם המערערת: עו"ד דוד גליקסברג; עו"ד יעקב שיננזון בשם המשיב: עו"ד לאה מרגלית ][]פסק-דין
העירעור שלפנינו עוסק בפרשנותו של סעיף 181ג לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן - הפקודה), שעניינו קזוז "הסכום העודף" שנוצר אצל נישום ממקדמות ששילם בגין הוצאות עודפות, עובר לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 118), תשנ"ט-1998.
להשקפתו, תיקון 118 לפקודה שולל פרשנות ולוריסטית לסעיף 181 כנוסחו טרם התיקון.
...
לאור האמור, אני סבור שבעקרון ההדדיות אין כדי לשלול את קיזוז הסכום העודף בערכו הריאלי.
בעניין זה מקובלת עלי עמדתו של המשיב, שלצורך הכרעה בעניין זה יש להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי.
המשנה לנשיאה השופט א' רובינשטיין: חוות דעתו המקיפה של חברי השופט עדיאל מקובלת עלי.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2007 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4030/03 - י' בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' עדיאל המערערת: מפעלי גרנות - אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ נ ג ד המשיב: מס הכנסה - פקיד שומה למפעלים גדולים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 11.3.03 בעמ"ה 1066/99 שניתן על-ידי כבוד השופטת ב' אופיר-תום בשם המערערת: עו"ד דוד גליקסברג; עו"ד יעקב שיננזון בשם המשיב: עו"ד לאה מרגלית ][]פסק-דין
העירעור שלפנינו עוסק בפרשנותו של סעיף 181ג לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן - הפקודה), שעניינו קזוז "הסכום העודף" שנוצר אצל נישום ממקדמות ששילם בגין הוצאות עודפות, עובר לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 118), תשנ"ט-1998.
להשקפתו, תיקון 118 לפקודה שולל פרשנות ולוריסטית לסעיף 181 כנוסחו טרם התיקון.
...
לאור האמור, אני סבור שבעקרון ההדדיות אין כדי לשלול את קיזוז הסכום העודף בערכו הריאלי.
בעניין זה מקובלת עלי עמדתו של המשיב, שלצורך הכרעה בעניין זה יש להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי.
המשנה לנשיאה השופט א' רובינשטיין: חוות דעתו המקיפה של חברי השופט עדיאל מקובלת עלי.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4603/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' כשר המערערת: הפועל ניר רמת השרון נ ג ד המשיב: פקיד שומה כפר סבא ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ש' בורנשטיין) בע"מ 65109-02-19 מיום 24.4.2022 תאריך הישיבה: כ"א בכסלו התשפ"ג (15.12.2022) בשם המערערת: עו"ד שרית חודרה בשם המשיב: עו"ד רועי כהן; עו"ד ניר וילנר ][]פסק-דין
באשר להוצאות העודפות קבע המשיב בנימוקי הצוים כי הוצאות שהוציאה המערערת בגין "הוצאות שונות" וכן בגין "כיבודים אירוח ואירועים" אינן מותרות בנכוי, ועל כן חייב אותה לשלם מקדמה בשיעור של 90% מההוצאות האמורות בהתאם להוראות סעיף 181ב לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: פקודת מס הכנסה או הפקודה).
ביחס לתקנות תושבי חוץ פירסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה מ"ה 5/2001 (להלן: חוזר מס הכנסה או החוזר) ממנו עולה כי אין צורך בהגשת מסמכים לאימות הוצאות בשל ארוחות, וכך יש לפרש גם את תקנות ספורטאי חוץ.
...
ודאי שאין בדברים אלה של בית המשפט כדי להביא למסקנה כי יש להתיר ניכוי אוטומטי של מלוא הסכום הנקוב בתקנה במנותק משאלת הוצאת ההוצאות בפועל.
למותר לציין כי אף אם היה ניתן להסיק מדברי בית המשפט באותו עניין כי מדובר בסכום "נורמטיבי", לא היה בכך כדי לשנות מהמסקנה האמורה לעיל הנשענת על לשון התקנות.
סיכומו של דבר, טענת המערערת באשר לקיומו של "סכום נורמטיבי" אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין, ודינה להידחות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 1994 בעליון נפסק כדקלמן:

סעיף 48ב לחוק מס שבח מקרקעין קובע: "לענין שעורי המס והזיכוים ממנו, יראו את השבח, כפי שנקבע על פי חוק זה, כחלק מההכנסה החייבת במס הכנסה בשנת המס שבה נעשתה המכירה והוראות סעיף 91(א) עד (ג) ו-(ה) עד (ז) לפקודת מס הכנסה יחולו עליו; על החייב במס על פי חוק זה, לכלול את השבח כפי שנקבע בשומה, בהשגה, בערר או בערעור, לפי הענין, בדו"ח שהוא מגיש על פי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה...
השופט בך מדגיש, שם, בעמ' 700, כי-"החוק (חוק מס שבח מקרקעין-מ' ש') מפנה אותנו במפורש אל פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] בכל הנוגע לקביעת שעורי המס על השבח". הדברים ברורים, והם עולים מלשונו של סעיף 48ב עצמו.
הנציבות קבעה כי-"בשלב זה יותר קזוז מקדמות בגין הוצאות עודפות גם כנגד רווח הון הנובע מנכסי הון ששימשו בייצור הכנסה מעסק או משלח-יד. לגבי נכסי הון אחרים ושבח מקרקעין אין לאפשר קזוז כאמור. הרפרנטים המקצועיים והמשפטיים יקבעו חוק לבית המשפט לצורך בחינת אי התרת קזוז מוחלט של רווח הון כנגד הוצאות עודפות". כנראה, החלטת הנציבות היא פרי פשרה בנוגע לפרשנות הפקודה, וטרם נמצאה אסמכתא משפטית אשר תפזר את הערפל סביב הסוגיה.
...
מקובלת עליי מדתו של בית המשפט קמא, כי המענה לשאלה זו גוזר את דין טענות המערערת לדחייה.
הנציבות קבעה כי-"בשלב זה יותר קיזוז מקדמות בגין הוצאות עודפות גם כנגד רווח הון הנובע מנכסי הון ששמשו בייצור הכנסה מעסק או משלח-יד. לגבי נכסי הון אחרים ושבח מקרקעין אין לאפשר קיזוז כאמור. הרפרנטים המקצועיים והמשפטיים יקבעו חוק לבית המשפט לצורך בחינת אי התרת קיזוז מוחלט של רווח הון כנגד הוצאות עודפות". כנראה, החלטת הנציבות היא פרי פשרה בנוגע לפרשנות הפקודה, וטרם נמצאה אסמכתא משפטית אשר תפזר את הערפל סביב הסוגיה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו